בקשה לביטול צו קיום הצוואות ולקיום צוואת "שכיב מרע"

זהו פסק דין בבקשה לביטול צו קיום צוואה, שניתן ע"י כב' הרשם לענייני ירושה בירושלים (להלן: "הרשם") ביום 14.1.07. בצו זה קויימה צוואת המנוחה מיום 20.9.01 וצוואה חלקית מיום 19.6.05. במקום צוואות אלה מבקשת בתה של המנוחה, אחותם של הנתבעים, לקיים צוואות "שכיב מרע" לפי סעיף 23 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") הנתבעים מתנגדים לבקשה.

1.         המנוחה נפטרה בבית החולים .... בירושלים, ביום 9.9.06, כשהיא אלמנה והותירה אחריה .... ילדים.

2.         כאמור, ביום 14.1.07 קיים כב' הרשם את צוואותיה של המנוחה.

3.         ביום 26.6.07 הגישה התובעת לרשם בקשה לביטול צו קיום הצוואות ולקיום צוואת "שכיב מרע". הרשם הורה על העברת התיק לבימ"ש זה.

4.         בבקשתה המקורית לא ציינה התובעת במפורש את המועד בו, לטענתה, ציוותה המנוחה את הצווי המיוחס לה. לבקשה צורפו תצהירים מטעם יהודית ... (להלן: "יהודית") שהינה אחות, שטיפלה במנוחה, ובעלה רוני (להלן: "רוני"), אשר נטען שהיו עדים לרצונה של המנוחה. עוד צורפה תרשומת בכתב יד שנטען שתיעדה את דברי המנוחה בסמוך לצווים.

עוד צורפו תצהירים של שלושה רופאים מביה"ח ובהם תצהירו של ד"ר ב', הרופא אשר ניתח את המנוחה ונטען כי המנוחה הביעה בפניו רצונה המפורש.

5.         בישיבת קדם המשפט מיום 18.5.08, הצהיר ב"כ התובעת כי מבוקש לקיים צוואת "שכיב מרע" מיום 5.9.06, דהיינו ציווי שניתן 4 ימים לפני מות המנוחה. על סמך הצהרה זו מונה מומחה לבדיקת מצבה הקוגנטיבי של המנוחה באותו מועד.

6.         בשלב מאוחר יותר חזרה בה התובעת מהצהרה זו וטענה שהבקשה מתייחסת לצווי במועד מוקדם יותר.

7.         בסיכומיו טען ב"כ התובעת שיש להצהיר שהמנוחה ציוותה את דירתה לתובעת. זאת ביום 25.5.06, בפני העדים: יהודית, רוני וד"ר ב' (להלן: "הצווי הראשון") וביום 5.9.06, בפני העדים: יהודית והתובעת (להלן: "הצווי השני").

8.         אביא להלן את נוסח התרשמות שכתבה העדה יהודית .... סומן נ/100, השיבושים במקור.

"25.9.06 בתאריך זה נקראתי בדחיפות ע"י א' א' שביקשה ממני להגיע בדחיפות להגיע לב"ח עקב הדרדרות במצבה, של אימה ג'... ואכן הגעתי לב"ח בשעה 2100 בליווי בעלי. ניגשתי למטופלת ג'... וזאת הביע באוזני את פחדיה שהיא יודעת שאם היא נכנסת לניתוח בשנית קרוב לוודאי שבניתוח זה היא תמות והחלה לחלוק עמי את לבטיה לגבי כדאיות הניתוח ודחיפותו ואף שקלה לסרב לחתום על הסכמה לניתוח.

ולבסוף ביקשה ממני להבטיח לה שדירה שא' גרה בה תהיה שיכת לה ורק לה כדי שלא' והיה מקום לגור ושלא תזרק לרחובות והסבירה ודאגתה אליה מכיוון שא' חולה אף היא.

וכן הוסיפה ואמרה שהיא משביע אותי ומבקשת להבטיח לה שבקשה זו תבוצע ואף אתמוך ואדאג לה בעת הצורך.

                                                                                                            יהודית....

* נכתב בבתי לאחר שחזרתי מב"ח בעבודה והועתק מחדש 5.9.06.

5.9.06 הגעתי לבח בשעה 900 על מנת לתת למטופלת ג'... טיפול כימי במחלקה הכירורגית. שהגעתי המטופלת מעטה לדבר עימי והסתכלה בעיניים כבויות. ואז ביקשה ממנה שנאמר ברכה להצלחה ולבריאות. אז הביטה בי המטופלת ג'... ואמרה לי:

"אני מבקשת ממך ואף השביעה אותי: שתבטיחי לי לדאוג לא' והדגישה וחזרה ואמרה באוזני שבית שא'... גרה בו היום ימשיך להיות הבית שלה לכל ימי חייה וזה יהיה ביתה.

ושוב חזרה ואמרה "אני משביעה אותך לדאוג שבקשתי זאת תקויים" ואמרה אין לי כוח יותר לסבול, עדיף למות אך אני מפחדת מהמוות.

* 5.9.06 נכתב בבתי לאחר חזרתי מהעבודה.